האם הדמוקרטיה הייצוגית עומדת בפני מהפכה? מודלים חדשים, כדוגמת מפלגת רשת הארגנטינית ומפלגות פיראטיות אחרות, מבקשים להשתמש בטכנולוגיה כדי להסיט את מוקדי הכוח מהפוליטיקאים ובעלי ההון חזרה לאזרחים. כל מה שצריך זה חיבור לאינטרנט וקצת ידע כללי
עומר שוברט | 25.02.2015 19:14 מתוך הארץ
הרעיון נשמע פשוט מדי ובעיקר תמים מדי: מפלגת רשת וירטואלית, שמריצה מועמדי קש, המחויבים לפעול ולהצביע בהתאם לדרישות האזרחים, המועברות און־ליין באמצעות אפליקציה ייעודית.
Net Party, מפלגת רשת, התמודדה בפעם הראשונה בבחירות בבואנוס איירס, שנערכו בסוף 2013, והצליחה לזכות ב–22 אלף קולות. שמונה מפלגות נכנסו לפרלמנט העירוני, מפלגת רשת הגיעה למקום התשיעי. קרוב, אבל לא מספיק.
קצת יותר משנה אחר כך מוצא עצמו מייסד המפלגה, סנטיאגו סירי, בן 31, ב–Y–Combinator, תוכנית האצת הסטארט־אפים הנחשקת ביותר בעמק הסיליקון. המקום שאליו מגיעים רעיונות נאיביים, כמו השכרת בתים לתיירים (Airbnb) או שמירת קבצים בענן (Dropbox) ונהפכים למציאות. בעמק הסיליקון זיהו את הפוטנציאל והחליטו להשקיע ב–DemocracyOS, הארגון שהקימו סירי וחבריו כדי להמשיך לקדם את היוזמה ברחבי העולם. הם עשו זאת אף על פי שמדובר בארגון ללא מטרת רווח, ולכן 100 אלף הדולרים שהושקעו בו לא יוחזרו בצורת רווחים עתידיים, כפי שמצופה משאר הסטארט־אפים בתוכנית.
״זה מאוד יוצא דופן שהם תומכים בארגונים ללא מטרת רווח, אבל הם הבינו שאנחנו מפתחים את הכלים הכי טובים עבור פוליטיקה בעולם החדש״, אומר סירי. ״אנחנו מסתכלים על המערכת הפוליטית במבט של ׳האקרים׳, והרעיון עלה כשחשבנו איך אפשר ׳לפרוץ׳ את הדמוקרטיה בארגנטינה ולהפוך אותה לטובה יותר״.
מה הבעיה עם הדמוקרטיה בארגנטינה?
״יש כל כך הרבה בעיות, ואלה אותן בעיות שרואים בכל דמוקרטיה בעולם, גם בישראל. יש משבר גדול בייצוגיות, אנשים לא מרגישים שהמערכת מייצגת אותם. צריך לזכור שהמערכת הפוליטית הדמוקרטית עוצבה במאה ה–19 והיא לא מתאימה למציאות של היום, כשכמעט בכל הדמוקרטיות החברה נהפכה למקוטבת מאוד. 'האביב הערבי׳ התחיל תהליך שבו אנשים הבינו שהם לא מיוצגים וכתוצאה מכך נולדו הרבה תנועות מחאה בעולם. אנחנו מנסים לייצר פתרון שיתאים את השיטה הפוליטית למציאות של היום״.
בבסיס היוזמה עומדת פלטפורמה אינטרנטית בקוד פתוח לניהול דיונים והצבעות סביב סוגיות שונות. כל אזרח יכול להוריד את האפליקציה, או להיכנס לאתר האינטרנט, להביע דעה על הנושאים שעל הפרק ולהשתתף בהצבעות. המפלגה לא הצליחה להכניס מועמד מטעמה, אבל מספר הקולות הגבוה שקיבלה הוביל להטמעתה של הפלטפורמה במערכת הפוליטית של בואנוס איירס באופן רשמי.
״היום כל המפלגות שפעילות בעיר משתמשות בפלטפורמה ככלי לניהול דיונים״, אומר סירי. ״אנחנו גם עובדים עם חברי קונגרס בצ׳ילה, שהחליטו לשים על הפלטפורמה את כל תוכנית החינוך החדשה בצ׳ילה ולפתוח אותה לדיון, ועם ארגון בתוניסיה, שהעלה לשם את החוקה של המדינה כדי לקבל תגובות מהתושבים. הפלטפורמה מציגה טיעונים שונים בצורה טובה מאוד, ולכן נוח לנהל עליה ויכוחים פוליטיים״.
אבל כפי שמסביר סירי, המטרה המרכזית אינה מערכת דיונים משוכללת, אלא מפלגה אמיתית, שנציגיה יופעלו על ידי האזרחים. ״אנחנו לא רוצים להיות עוד כלי ניו־מדיה שמפעיל לחץ על המערכת״, אומר סירי. ״בעזרת המפלגה נהפוך למשהו שיש לו השפעה אמיתית ולכן נרוץ גם בעתיד. המטרה היא לייצר ׳רישיון׳ עם עקרונות המפלגה, שכל אחד בעולם יוכל לאמץ ולרוץ איתו תחת השם ׳מפלגת רשת׳. לא מדובר כאן בפוליטיקאים רגילים. בבחירות בבואנוס איירס אני הייתי אחד המועמדים. בסופו של דבר אנחנו סוסים טרויאניים, שמחויבים להצביע לפי החלטות שמתקבלות און־ליין״.
אין בעיות חוקיות עם מודל כזה?
״לא, אנחנו לא עוברים על שום חוק ולא עושים שום דבר שמנוגד לחוקה. אנחנו לא נגד המערכת, אנחנו פשוט מוסיפים למערכת עוד שכבה של מעורבות, שמאפשרת לאזרחים להיות שותפים בתהליכי קבלת ההחלטות״.
איך המצביעים שלכם יכולים להיות בטוחים שתפעלו לפי דרישותיהם ולא לפי האג׳נדות שלכם?
״אם היינו מציעים את הטכנולוגיה הזאת לאחת המפלגות הקיימות, כנראה זה מה שהיה קורה. נכון שבסופו של דבר זכות ההצבעה היא של הנציג, אבל אנחנו מבטיחים לבוחרים שהנציג מחויב לעקרונות שלנו. זה לא חוזה שאפשר לאכוף אותו, והכל מבוסס על אמון, אבל המחיר הפוליטי שישלם מי שיצביע בניגוד למפלגה לא יאפשר לעשות את זה״.
למה אתם זקוקים לעזרה מאנשי עמק הסיליקון? האתגר הגדול כאן הוא לא טכנולוגי.
״אנשים מבינים שהשינויים הגדולים מגיעים היום מטכנולוגיה ומאינטרנט, זה מה שמשנה את מבני הכוח בעולם. אם פעם הכוח היה רק אצל הבנקים, העיתונות והממשלה, היום אתה מסתכל על הביטקוין ועל ויקיליקס ואתה מבין שהעולם הדיגיטלי משנה את סדר הכוחות. אנחנו נמצאים בשלב מאוד מוקדם של המהפכה הזאת וכחלק מההשפעות שלה נראה גם דרכי ייצוג חדשות. ל–Y–Combinator יש המון מוניטין, זה נותן לנו הרבה חשיפה ומסייע לנו לבנות ארגון בינלאומי. האתגר הראשוני היה טכנולוגי, עכשיו אנחנו צריכים להפוך את זה למשהו שכל אחד יוכל להשתמש בו בקלות״.
קוד פתוח
דמוקרטיה ישירה באמצעות טכנולוגיה אינה רעיון חדש. בשנת 2000, טרום עידן הסמארטפונים, התקיים בבית הספר התיכון בעיירה השבדית ולנטונה יום עיון בנושא ״אינטרנט ודמוקרטיה״, שהוביל את התלמידים להקים אתר אינטרנט שיאפשר לתושבים להשתתף בהליך קבלת ההחלטות במועצת העיר. ב–2002 החליטו אותם תלמידים להקים מפלגה בשם Demoex ולהתמודד בבחירות המקומיות, תוך הבטחה שנציגיהם יפעלו בהתאם לדרישות התושבים. פאריסה מולהולי בת ה–19 גרפה 1.7% מקולות הבוחרים ונהפכה לסנסציה מקומית לאחר שזכתה במושב במועצה המקומית, הישג שעליו חזרה ב–2006, אז נבחרה לקדנציה נוספת.
ב–2006 נוסדה בשבדיה מפלגת הפיראטים, שאימצה אף היא אלמנטים של דמוקרטיה מקוונת. במקרה הזה לא מדובר במודל מלא של דמוקרטיה ישירה, אלא במה שמכונה ״דמוקרטיה נזילה״ (Liquid Democracy). המפלגה עושה שימוש במערכת בשם LiquidFeedback (משוב נזיל), שפותחה על ידי מתכנתים מגרמניה ומאפשרת למשתמשים (חברי המפלגה) לנהל דיונים ולהצביע על כל הצעת חוק. בנוסף, המערכת מאפשרת למשתמשים להעביר את קולותיהם למשתמשים אחרים, שעליהם הם סומכים, בהצבעות מסוימות. עם זאת, כדי להבטיח שמירה על האג׳נדה של המפלגה (הדוגלת בלגליזציה של סמים והגנה על פרטיות), עמדת המשתמשים מהווה רק משקל של שליש בכל החלטה.
״המפלגה מורכבת משלושה מרכזי כוח עם השפעה שווה״, מסביר יו״ר מפלגת הפיראטים הישראלית, אוהד שם טוב, המנהל בימים אלה את קמפיין הבחירות של המפלגה מניו יורק, שם הוא לומד. ״יש את כלל חברי המפלגה, את המרכז שמורכב מ–120 חברים פעילים ואת הנהלת המפלגה, שכוללת 12 אנשים. לכל אחד מהגופים האלה יש כוח שווה בקבלת ההחלטות והנציגים לגופים האלה נבחרים על ידי כלל חברי המפלגה. כל אחד יכול להירשם ולהיות חבר מפלגה, אנחנו לא גובים תשלום. בעזרת המבנה הזה אנחנו מבטיחים שלא תהיה השתלטות עוינת שמנוגדת לרוח המפלגה וגם אם ייכנסו אנשים עם כסף, שינסו לקדם אג׳נדה שהיא נגד לגליזציה, למשל, לא תהיה להם השפעה והם לא ייבחרו. זו לא דמוקרטיה ישירה, אלא דמוקרטיה נציגותית עם אלמנטים של דמוקרטיה ישירה״.
מפלגת הפיראטים בשבדיה, כמו מקבילתה הישראלית הפועלת במתכונת זהה, לא עברה את אחוז החסימה. עם זאת, בשנת 2011 הצליחה מפלגת הפיראטים הגרמנית לזכות ב–8.9% מהקולות בבחירות בברלין ולהכניס נציגים לפרלמנט. ההצלחה בגרמניה יצרה חשיפה עולמית לעקרונות הדמוקרטיה הנזילה, והמודל נכנס לשימוש, בקונסטלציות שונות, במקומות נוספים.
״זו פלטפורמה בקוד פתוח שכל אחד יכול להשתמש בה ולכן אנחנו לא יודעים על כל המפלגות והארגונים שמשתמשים בה״, אומר אקסל קיסטנר מהארגון הגרמני ״דמוקרטיה אינטראקטיבית״, שפיתח את מערכת ה–LiquidFeedback. ״בשנים האחרונות ראינו יותר שימושים שונים במערכת, גם מצד ארגונים אזרחיים וגם מצד מפלגות. ראינו מפלגות בגרמניה שמשתמשות בזה ואת מפלגת ׳חמשת הכוכבים׳ באיטליה. בתקופה האחרונה יש גם התעניינות בינלאומית בנושא והוזמנו לדבר על הנושא גם במיאנמר וגם בפקיסטן״.
מפלגת התיכוניסטים השבדית Detox ניסתה בשנה שעברה את כוחה בבחירות הכלליות במדינה. המפלגה התאחדה עם מפלגה בשם ״דמוקרטיה אקטיבית״ והשתיים רצו תחת השם ״דמוקרטיה ישירה״, כשהן מאמצות אלמנטים של דמוקרטיה ישירה ודמוקרטיה נזילה. המפלגה המאוחדת זכתה רק ב–1,400 קולות ולא עברה את אחוז החסימה.
פונים לצעירים
הניסיונות לייצר מודלים דמוקרטיים חדשים מבוססי טכנולוגיה מציפים לא מעט שאלות סביב מוקדי הכוח החדשים שעשויים להיווצר. פליפה האוזר מהמרכז לאינטרנט וחברה באוניברסיטת הרווארד, שייסד בצ'ילה ארגון הפועל למען אקטיביזם אזרחי תוך שימוש בטכנולוגיה, מזכיר שהפערים החברתיים וחוסר השוויון עשויים לבוא לידי ביטוי גם במודלים החדשים: ״ליותר אנשים יש היום גישה לחינוך ולחיבור לאינטרנט, אבל עדיין יש פערים גדולים, גם מבחינת הידע והיכולות הנדרשות כדי להשתתף במשחק הפוליטי וגם מבחינת הגישה לאמצעים הטכנולוגיים, ולכן יש בזה סיכון מסוים. עם זאת, אחת הבעיות הכי גדולות שיש היום בפוליטיקה היא ההשפעה של בעלי הון על קמפיינים פוליטיים והמודלים החדשים עשויים לשנות את זה. צריך גם להביא בחשבון שהפערים בחינוך ובגישה לטכנולוגיה ימשיכו להצטצמם״.
האוזר סבור שבשנים הקרובות נראה שימוש גובר בכלים טכנולוגיים במערכות פוליטיות. עם זאת, הוא לא חושב שמודל מלא של דמוקרטיה ישירה כפי שמציעה מפלגת רשת הארגנטינית הוא הפתרון האידיאלי. ״אין ספק שנראה יותר ויותר ערוצים שמאפשרים לאזרחים להיות מעורבים יותר במשחק הפוליטי. מפלגת רשת ומפלגת הפיראטים הן רק הביטויים המוקדמים של זה. כבר היום רואים יותר ארגונים אזרחיים ויותר מפלגות שעובדות עם כלים טכנולוגיים כאלה וזה משהו שרק יגבר. הארגון שייסדתי בצ׳ילה עשה שימוש בלא מעט כלים טכנולוגיים, אבל גילינו שאף על פי שהיו הרבה משתמשים באפליקציות, זה לא תורגם בהכרח להשפעה פוליטית. בסופו של דבר הבנו שכרגע אי אפשר להסתפק רק בכלים אינטרנטיים שמשמיעים את עמדות הציבור, אלא צריך להמשיך לעשות לובי ולפעול מול חברי קונגרס״.
אילו מודלים יכולים להצליח?
״אני לא בטוח שנראה מפלגות עם נציגים שקופים, שרק מבצעים מה שהמשתמשים מבקשים. לדעתי, המודל שנראה הוא ׳דמוקרטיה איטרטיבית׳, שבה יש יותר מעורבות של האזרחים ויש יותר סוגיות שמצביעים עליהן. אנחנו לא נצביע רק פעם בארבע שנים, זה משהו שישתנה. ברגע שהאזרחים יקבלו יותר מידע על הביצועים של הנציגים שלהם, תהיה להם אפשרות להיות מעורבים יותר בתהליכים. לא הכל גרוע בדמוקרטיה נציגותית ולכן הפתרון יהיה משולב. אני חושב שהשינוי הגדול יגיע דווקא מתוך כך, שחלק גדול מהמידע והתהליכים יהיו און־ליין, וזה יקרב למערכת הפוליטית יותר קבוצות של צעירים, שעד היום הרגישו לא מיוצגים ולא ידעו כיצד לפעול. אנחנו כבר רואים יותר פעילות של אנשים צעירים בפוליטיקה״.
עד כמה השימוש בכלים האינטרנטיים האלה הוא בטוח? אין חשש שישתלטו עליהם גורמים שרוצים לקדם אג׳נדות מסוימות?
״אני חושב שהיום זה כבר לא נושא שצריך להטריד אותנו. היכולות הטכנולוגיות מאפשרות לבנות מערכות בטוחות, שקשה לעשות עליהן מניפולציות. אני לא רואה בזה חסם. החסם העיקרי הוא לגרום למספיק אנשים להשתתף בתהליך״.
גם במפלגת רשת הארגנטינית לא חוששים מניסיונות השתלטות על הפלטפורמה. ״אנחנו כל הזמן נשאלים מה יקרה אם מפלגות קיצוניות ישתלטו על הפלטפורמה״, אומר סירי. ״התשובה שלנו היא שזה ייתן מוטיבציה למפלגות מהצד השני של המפה להשמיע את עמדתן ולהשפיע על ההצבעות. הפילוסופיה שלנו אומרת, שצריך לגרום לכמה שיותר אנשים להשתתף במשחק הפוליטי. האויב הכי גדול של הדמוקרטיה הוא האפתיה. כשיש אפתיה, הקבוצות הקיצוניות מקבלות יותר כוח. הפוליטיקה נהפכה לדבר מורכב, שאנשים נמנעים מלהשתתף בו והכוח עבר לקבוצות שונות של קיצוניים או למיליונרים שקונים את השפעתם״.
גם השיטה שלכם עשויה להשאיר לא מעט אנשים מחוץ למשחק הפוליטי.
״הפערים הדיגיטליים הם יותר מיתוס מאשר מציאות. אם תלך לשכונות הכי עניות בארגנטינה, תגלה שלכולם שם יש סמארטפונים. יש עדיין פער דורי מסוים, סבא וסבתא שלי באמת לא משתמשים בזה, אבל כשאתה מפתח טכנולוגיה, אתה מסתכל על הטווח הבינוני והרחוק״.
הפערים הם לא רק טכנולוגיים. לא לכולם יש את הידע והכלים לקבל החלטות.
״לכן אנחנו צריכים להיות זהירים עם מה שאנחנו עושים וללמוד את התהליך. אחד האתגרים שלנו הוא להפוך את התהליכים הפוליטיים לפשוטים ונגישים יותר ולאפשר ליותר אנשים להבין אותם. התחלנו לפעול ברמה העירונית, כי כמעט כל אזרח יכול להבין את הנושאים שעולים שם לדיון ולגבש עמדה. בפוליטיקה הארצית יש דברים שיכולים להיות מורכבים יותר, ולכן ניכנס לשם רק ברגע שנהיה מוכנים״.