[מקור: קריאייטיב קומנס]
זכויות יוצרים בישראל
הערה: המידע המסופק כאן הוא מידע כללי בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי. זו אינה סקירה מלאה של דיני זכויות יוצרים. אם יש לך שאלות לגבי מקרה ספציפי הקשור בדיני זכויות יוצרים עליך לפנות לייעוץ משפטי.
- מהן זכויות יוצרים?
- מהי החקיקה המסדירה את תחום זכויות היוצרים בישראל?
- מהו קניין רוחני?
- האם כל דבר יכול להיות מושא להגנה בזכויות יוצרים?
- האם צריך לרשום את זכות היוצרים?
- האם יש לסמן באופן כלשהו על היצירה את זכות היוצרים?
- כמה זמן נמשכת זכות היוצרים?
- מהי נחלת הכלל?
- מהי ה"עסקה" בעניין זכויות יוצרים?
- מהו ההיקף של זכות היוצרים?
- מהו שימוש הוגן?
מהן זכויות יוצרים?
דיני זכויות יוצרים הם מערכת של כללים, שמטרתם לעודד את היצירה ולאפשר גישה ליצירות ספרותיות, אמנותיות, דרמטיות ומוזיקליות.
באופן עקרוני, היוצר (לדוגמא- הכותב, המלחין וכו'), הוא בעל הזכות הבלעדית להרשות או למנוע העתקה.
בפועל, פעמים רבות זכות זו מועברת ע"י היוצר למפיק או מוציא לאור.
החקיקה בתחום זכויות יוצרים מוצגת לעיתים קרובות כמערכת של איזונים בין קידום האינטרס הציבורי בעידוד היצירה ובשימוש ביצירות קיימות, לבין הענקת תמריץ ליוצרים ליצור- על ידי הענקת זכות למנוע מאחרים לעשות כל שימוש ביצירה. האיזון הנכון מונח בהכרה שמטבעה זכות היוצרים היא מוגבלת ואינה מוחלטת.
לפיכך, הזכות הבלעדית שיש ליוצר מוגבלת לעיתים ע"י איזון עם האינטרס הציבורי- לדוגמא: הגנת ה"שימוש ההוגן" שמוענקת לציבור בחוק. ה"שימוש ההוגן " מתייחס לשימוש ביצירה לצורכי לימוד עצמי, מחקר, ביקורת, סקירה, דיווח עיתונאי, הבאת מובאות או הוראה ובחינה על ידי מוסד החינוך. כמו כן נבדקים מטרת השימוש ואופיו, אופי היצירה שבה נעשה שימוש, היקף השימוש והשפעתו על ערך היצירה והשוק הפוטנציאלי שלה.
במונחים כלכליים: יהיה זה לא יעיל לתת פיצוי-יתר ליוצר על הזכות להעתקה, בדיוק כפי שלא יהיה זה יעיל לתת פיצוי נמוך מדי ליוצרים. מתן זכויות יתר לבעלי זכויות יוצרים, כמו גם בעלי זכויות אחרות של קניין רוחני, יכול להגביל שלא לצורך את נחלת הכלל. הגבלה זו תמנע התפתחות של יצירות אחרות, בעוד שיש בהתפתחות זו כדי לתרום בטווח הארוך לחברה ככלל.
למידע נוסף בעניין האיזון הנ"ל ראה גם דיונו של ביהמ"ש העליון בפרשת אינטרלגו: Interlego A/S נ' Exin Line Bros. S.A. ואח',
מהי החקיקה המסדירה את תחום זכויות היוצרים בישראל?
החקיקה המרכזית בישראל היא חוק זכויות יוצרים, התשס"ח- 2007. החוק מכיל הוראות מעבר, לפיהן הוא תקף במלואו לגבי יצירות שנוצרו מיום היכנסו לתוקף. לגבי יצירות שקדמו לו יהיו מקרים בהם יהיה צורך לפנות גם לחוק זכות יוצרים מ- 1911 ופקודת זכות יוצרים מ- 1924.
האם כל דבר יכול להיות מושא להגנה בזכויות יוצרים?
לא, ישנן דרישות סף בהם צריך לעמוד על מנת לקבל הגנה של זכויות יוצרים:
ראשית יצירה צריכה להיות באחת מן הקטגוריות המנויות בחוק: ספרותית, אומנותית, דרמטית או מוזיקלית.
שנית, ההגנה ניתנת על דרכי ביטוי ולא על רעיונות, לדוגמא הרעיון לכתוב שיר בנושא מסוים אינו מוגן בזכות יוצרים, אך כתיבת שיר שהיא דרך ביטוי ספציפית (הנוסח, הלחן, העיבוד וכיו"ב) תהיה מוגנת בזכויות יוצרים.
דרישה נוספת היא שהיצירה תהיה "מקורית"- כלומר שמקור היצירה הוא מן היוצר. אין דרישה שזו תהיה יצירה מקורית במובן היומיומי של המילה- משהו חדשני שלא נעשה מעולם קודם לכן, אלא הכוונה לתרומה של היוצר ליצירה שבאה ממנו- עצמו.
לבסוף, נדרש כי היצירה "מקובעת". כך למשל קיבוע של הרצאה המועברת בכיתה יכול להיות על ידי מצגת/ רשימת נקודות וכיו"ב.
האם צריך לרשום את זכות היוצרים?
בישראל אין דרישה לרישום הזכות, ההגנה קיימת באופן מיידי מרגע יצירת היצירה (תוך עמידה בתנאים). ככלל, כל מדינה מספקת הגנת זכות יוצרים לגבי יצירות של אזרחיה, או לגבי יצירות שפורסמו בה לראשונה. אולם, לפי ס' 10 לחוק החדש, הסכמים בין מדינתיים, ואמנות בינלאומיות, מאפשרים הרחבה של הגנת זכות יוצרים גם ליוצרים שהם אזרחים או תושבים של מדינה אחרת, או ליצירות שפורסמו לראשונה במדינה אחרת . כך גם לגבי יצירות שיש להן זיקה לישקראל (בהתאם לס' 8). יצירות אלו יהנו מהגנת זכויות יוצרים במדינה החברה.
האם יש לסמן באופן כלשהו על היצירה את זכות היוצרים?
בישראל אין חובה לסמן את יצירה כמוגנת בזכויות יוצרים. עם זאת הופעת שמו של אדם על היצירה בצירוף הסימון © או הסימון (CC) לזכות יוצרים מהווה חזקה הניתנת לסתירה כי הוא הבעלים של היצירה.
כמה זמן נמשכת זכות היוצרים?
זכות היוצרים אינה זכות נצחית. בישראל מוגבלת תקופת ההגנה על זכות היוצרים לפי סעיף 38 לפקודת זכות יוצרים לתקופה של חיי היוצר ועוד שבעים שנה.
ישנן הוראות אחרות לגבי יצירה משותפת- לפי סעיף 39 לפקודת זכות יוצרים ההגנה תחול 70 שנה מיום מותו של היוצר האחרון. לגבי יצירה אנונימית- לפי סעיף 40 לפקודת זכות יוצרים, תקופת ההגנה היא 70 שנה מיום הפרסום. בשיטות משפט שונות ישנו שוני באורך תקופת ההגנה- באירופה ובארה"ב, ברוב המקרים, המצב דומה למצב בישראל ואילו בקנדה תקופת ההגנה היא 50 שנים ממות היוצר. ברגע שפגה תקופת ההגנה על הזכויות ביצירה, היא עוברת ל"נחלת הכלל" (ר' שאלה באה).
מהי נחלת הכלל?
נחלת הכלל כוללת יצירות שהציבור רשאי לעשות בהן שימוש חופשי, ללא בקשת רשות, ללא חשש מתביעות הפרה וללא חובת תשלום תמלוגים. מדובר ביצירות המשתייכות לקטגוריות הבאות: יצירות שנוצרו לפני שנוצרו דיני זכויות יוצרים, יצירות שאינן עומדות בדרישות הסף לקבלת הגנת החוק (פירוט לעיל), יצירות שתקופת ההגנה עליהן הסתיימה או שהיוצר ויתר על זכויותיו עליהן.
מהו ההיקף של זכות היוצרים?
"זכות יוצרים" היא למעשה אגד של זכויות כלכליות, המפורטות בס' 11 לחוק. לבעל זכות היוצרים יש זכות ייחודית להעתיק, ולשדר את היצירה המוגנת וכן לפרסם יצירה שטרם פורסמה. בנוסף, החוק מכיר בזכותו להעמיד את היצירה לרשות הציבור ( לאפשר למשתמשים באינטרנט גישה ליצירה במועד ובמקום לפי בחירתם), לבצע את היצירה בפומבי, לעשות יצירות נגזרות (מלבד לגבי תקליטים) וכן הזכות להשכיר לצורכי מסחר עותקים של תקליטים, סרטים ותוכנות מחשב. כל הזכויות הנ"ל ניתנות למכירה או להעברה ע"י בעל זכות היוצרים.
מעבר לכך, ובלי קשר לבעלות על זכות היוצרים, ס' 45 ו- 46 לחוק מכירים בזכות המוסרית של היוצר לכל סוגי היצירות, למעט תוכנות מחשב ותקליטים. זוהי זכותו של היוצר לכך ששמו יצוין על היצירה ושהיצירה לא תיפגם. זוהי זכות שאינה ניתנת להעברה, אך ניתנת לויתור. החוק מקנה לבתי המשפט שקול דעת רחב להתיר פגיעה בזכות זאת אם הייתה סבירה.
מהו שימוש מותר/הוגן?
ס' 19 לחוק זכויות יוצרים, תשס"ח-2007, קובע פטור לשורה ארוכה של שימושים, שאינם מחייבים את המשתמש בקבלת רשות בעל זכות היוצרים, מבלי שהדבר ייחשב כהפרה ומבלי שיחייב תשלום תמלוגים לבעל זכות היוצרים, כגון: לימוד עצמי, מחקר, ביקורת, סקירה, דיווח עיתונאי, הבאת מובאות, הוראה ובחינה ע"י מוסד חינוך. בנוסף, מותר שימוש ביצירה בהליכים משפטיים או מנהליים (ס' 20); הכללת היצירה באופן אגבי בצילום, בסרט או בתקליט (ס' 22); העתקת תוכנות מחשב ועשיית יצירות נגזרות לצרכי גיבוי, תחזוקה, אבטחת מידע והתאמה למערכת או לתוכנות אחרות (ס' 24); הקלטה לצרכי שידור (ס' 25), העתקה זמנית לצורך העברה ברשת (ס' 26). כמו כן, החוק מתיר ביצוע פומבי במוסדות חינוך (ס' 29), ומגדיר שימושים מותרים בספריות ובארכיונים (ס' 30).
מהי הפרה של זכות יוצרים?
זכות יוצרים מופרת אם אדם עושה אחת מהפעולות שיוחדו לבעל הזכות, ללא רשותו. בנוסף, מכירה או השכרה (לרבות הצעות לכך) של עותקים מפרים, החזקתם למטרה עסקית, הפצתם בהיקף מסחרי, הצעתם לציבור בדרך מסחרית או ייבואם שלא לשימוש עצמי, מהווים הפרה עקיפה של זכות היוצרים. כך גם ביצוע פומבי של יצירה מוגנת במקום ציבורי, ללא רשות בעל זכות היוצרים.
מהן השלכות ההפרה?
הפרת זכות יוצרים או זכות מוסרית מחייבת את המפר באחריות נזיקית. עשייה, החזקה, ייבוא, השכרה או הפצה של עותקים מפרים, וכן ייצור והחזקת ציוד המיועד לעשיית עותקים מפרים למסחר מטילה אחריות פלילית על המפר.
הסעדים שעומדים לרשות בעל זכות היוצרים שנפגע כוללים, בין היתר, צו מניעה, צו המורה על השמדת עותקים מפרים או העברתם לבעל זכות היוצרים ופיצויים ללא הוכחת נזק (עד 100,000 ₪).