מקור: [קשב]
נאום ראש הממשלה להקדמת הבחירות: בחירות הן הזמן בו פורחת תעשיית הספינים – עם הספין הראשון התמודדה התקשורת בצורה חלקית בלבד
10 באוקטובר 2012
העיסוק התקשורתי בהודעת רה"מ נתניהו על הקדמת הבחירות פספס את הנקודות המהותיות: ראש הממשלה העדיף אינטרס פוליטי על פני ניסיון להתמודד עם תוצאות מדיניותו הכלכלית. שאלות מרכזיות הנוגעות למצב הכלכלי של ישראל ולמדיניות תקציבית עתידית נותרו בשולי השיח התקשורתי, ומחוץ ליכולת ההשפעה של הבוחרים.
ישראל הולכת לבחירות. בחודשים מכריעים אלו, פוליטיקאים ועיתונאים יתחרו יותר מתמיד על תשומת לב הציבור – וזה יזדקק, יותר מתמיד, למידע אמין.
לכן, במהלך מערכת הבחירות הקרובה, אנו בקשב, נעקוב אחר הפוליטיקאים והעיתונאים, אף יותר מבימים רגילים. נעשה זאת מתוך מחויבות עמוקה לצורך לסייע לכל אזרח לקבל החלטות מושכלות בלכתו להצביע, החלטות שמבוססות על הבנה מלאה של הנושאים העומדים על הפרק במערכת הבחירות הזו. נשאף לכך, שלא הספינים, התמרונים, והרכילות הם שיכריעו בקרב על קשב הציבור – אלא העובדות.
אחריות לאומית ותקציבית? האומנם
מערכת הבחירות הנוכחית החלה בהצהרת ראש הממשלה נתניהו בערב ה-9 באוקטובר על נסיבות הקדמת הבחירות. בהצהרה הקצרה הסביר רה"מ שהסיבה להקדמת הבחירות היא חוסר יכולתו להעביר את תקציב 2013, בשל התנגדות מפלגות הקואליציה. נתניהו הסביר, שבניגוד לשותפיו, הוא העדיף את "האינטרס הלאומי על פני האינטרס המפלגתי הצר", ולכן בחר ללכת לבחירות "בהקדם האפשרי". בנוסף הדגיש נתניהו את הישגי ממשלתו בתחום הביטחוני והכלכלי.
את הספין הראשון הזה, שמציג את נתניהו כ"מבוגר האחראי", שהחליט לא להעביר תקציב בשל "מחוייבות עמוקה ליציבות כלכלת ישראל", בלעה התקשורת הישראלית באופן חלקי.
האמת הייתה שונה לחלוטין.
"מעריב", עמוד 2, 10 באוקטובר 2012
אין תקציב, כי ראש הממשלה לא רצה להעביר תקציב
בשולי מהדורות החדשות ועיתוני הבוקר פורסם כל המידע על כך שנתניהו, בניגוד לדבריו, לא ממש התכוון לנסות להעביר את התקציב. בערוץ 2 הסביר אמנון אברמוביץ' שנתניהו סירב, למשל, לבקשת ש"ס לפרט את התקציב שהוא מציע, וביקש שש"ס "תעשה ותשמע". בימים לפני כן פירטה גם רינה מצליח, הפרשנית הפוליטית של הערוץ, את הספקות במערכת הפוליטית לגבי רצינותו של נתניהו. כהוכחה היא הביאה את העובדה ששר האוצר נמצא בכלל בחו"ל, בשבוע שבו לכאורה התנהלו "מגעים קדחתניים" לקידום התקציב.
בערוץ 10 היו בוטים אפילו יותר כשקבעו כי "לא היו מגעים אמיתיים" לגבי התקציב. גם בעיתוני הבוקר ציינו חלק מהפרשנים, דוגמת בן כספית ב"מעריב", ש"נתניהו לא באמת רצה להעביר את התקציב".
המידע היה בידי כלי התקשורת, אך הוא פורסם, כאמור, רק בשולי הדיווחים. יחד עם זאת, בחזית הסיקור – בכותרות מהדורות החדשות עצמן – בחרו להסתיר את מה שהם יודעים: ראש הממשלה שיקר לגבי הסיבה להקדמת הבחירות. ברוב כלי התקשורת המרכזית, העניין לא הועלה לראש סדר היום, ונעלם בשולי הסיקור. הצנעת מידע הוא עניין משמעותי בכל עת, אך משמעותו גוברת במיוחד, כאשר אזרחי המדינה הולכים לקלפי.
מחיר הקדמת הבחירות – שיא עולמי חדש של שנתיים וחצי ללא תקציב
ממשלת ישראל עומדת להיכנס לשנת 2013 עם תקציב שאושר בפעם האחרונה בשלהי 2010. אז, אישרה הממשלה תקציב דו-שנתי, דבר שלפי דו"ח הכנסת יושם במעט מאוד מדינות בעולם, וגם אז רק עקב "משבר פוליטי ולא בנימוק כלכלי". הסיבה לכך, כפי שקובע הדו"ח, היא "חוסר ההתאמה של המדיניות התקציבית לשינויים בסביבה הכלכלית העולמית והמקומית".
ואכן, כבר ב-2012 נוצרו בעיות קשות עם התקציב, בשל חוסר התאמה בין התחזיות למציאות הכלכלית. הדבר כבר גררעליית מיסים במהלך אוגוסט האחרון, שבגללה ספג נתניהו ביקורת ציבורית מסוימת. וכעת, בעקבות החלטתו של רוה"מ שלא להעביר תקציב וללכת לבחירות – תמשיך המדינה להתנהל גם מחצית משנת 2013 על סמך תחזיות שכבר הופרכו. במצב כזה, בכל חודש, עד להרכבת ממשלה חדשה ובניית תקציב חדש, יוכל כל משרד ממשלתי להוציא 1/12 מהתקציב הקודם.
בנוסף לחוסר ההתאמה למציאות הכלכלית, נאסר על משרדי הממשלה בתקופת המעבר לקיים כל פעילות כלכלית חדשה. המשמעות היא עיכוב ביישום של הרפורמות במשק – אותן רפורמות בדיוק שנתניהו בחר להדגיש בנאומו – בתחומי החינוך, הרווחה והתחבורה. או במילים אחרות: גני ילדים חדשים לא ייבנו, מערך הכבאות לא ישודרג, מספר המיטות בבתי החולים לא יוגדל ועוד.
כל זה כמעט ולא דווח בתקשורת. בסיקור מערכת הבחירות העדיפו להתעמק ברכילות פוליטית, כמו בסיכוי ההיפותטי לחזרה של כוכב פוליטי כזה או אחר, או בחיבור וחלוקה מחדש של מפלגות. היחיד שהקדיש מקום בעמודי החדשות לאחד הנושאים המרכזיים עליו המדינה הולכת לבחירות היה "מעריב", בכתבה קטנה שפורסמה בתחתית עמוד 5.
הבחירות הוקדמו כי נתניהו פוחד להגיד את האמת על המצב הכלכלי
מי שתאר את המצב בצורה המדוייקת והבוטה ביותר היה הפרשן המדיני של ערוץ 10, עמנואל רוזן. כמה דקות לאחר נאום נתניהו אמר רוזן: "זה היה נאום הבחירות הראשון. הצורך הוא להסביר לאזרחי מדינת ישראל למה צריך לדפוק אותם אחרי הבחירות ולא לפני".
המילים החריפות של רוזן הן מסקנה טבעית והגיונית של מה שכתבנו לעיל. המצב הכלכלי בישראל קשה, והוא החמיר תחת ממשלת נתניהו. לכן, בחר ראש הממשלה להתחמק מהעברת תקציב וללכת לבחירות – מחשש שאמירת האמת לציבור תפגע בו בבחירות הקרובות. זאת לא בדיוק התנהלות ששמה בראש את האינטרס הציבורי על חשבון האינטרס הפוליטי – אותה טפיחה עצמית על השכם וההאשמה שנתניהו הטיח במפלגות האחרות.
על מנת להסביר את הסיפור האמיתי מאחורי הקדמת הבחירות, ולא רק במשפט בודד ואקראי של פרשן, היה על עורכי החדשות להסביר את הרקע הכלכלי והחברתי הרחב. אלא, כפי שהראנו במחקרים קודמים, נרתעו כלי התקשורת, ברוב המקרים, למתוח ביקורת ולבדוק לעומק את הסוגיות הכלכליות-חברתיות שעמדו על הפרק: בין אם היו אלו עליית מחירי המזון, עליית מחירי הדלק או הקיצוצים בתקציב. לכן, אין זה מפתיע שגם בליל הקדמת הבחירות העדיפו רוב כלי התקשורת שלא להכנס לעומקו של אחד הנושאים המכריעים שעומדים לשיפוט הציבור בחודשים הקרובים, ולהסתפק, במקרה הטוב, במשפטים קצרים של פרשנים.