[מקור: כלכליסט]

התיקון לחוק, אותו מקדם משרד המשפטים, יאסור עקיפת מנגנוני DRM שמגבילים העתקת, השאלת או העברת שירים וסרטים. מומחי משפט בולטים באקדמיה טוענים שהתיקון יפגע בתעשיות עתירות ידע, במסחר, במחקר ובפיתוח – ובזכות הצרכן ליהנות מיצירות שונות
עומר כביר // 06.09.12, 15:53

תיקון לחוק זכויות היוצרים, שיאסור עקיפת מנגנוני הגנה טכנולוגים המוצמדים ליצירת לצורך הגבלת השימוש בהן, יגרום נזק רב לציבור ועלול למנוע שימוש מותר ביצירות שרכשו אזרחים – כך מזהירים מומחי משפט מהאקדמיה, במכתב ששלחו הבוקר למשרד המשפטים.

התיקון עוסק ביצירות דיגיטליות כדוגמת שירים וסרטים, שנמכרות בצורה חוקית וכוללות פעמים רבות מערכת DRM (ניהול זכויות קניין – נז"ק). מערכת זו מגבילה את השימושים האפשריים, גם כאלו שאינם מנוגדים לחוק – ומונעת פעולות כמו העתקה, השאלה, העברה לחזקת משתמש אחר – ואף מגבילה את מספר המכשירים בהם ניתן ליהנות מהתוכן האמור.

נז"ק של מאה אלף שקל

נכון להיום, משתמשים ישראלים בעלי ידע וגישה לכלים טכנולוגיים מתאימים יכולים לפרוץ מערכות נז"ק ללא כל מגבלה חוקית, ולהסיר את המגבלות. ואולם, תיקון לחוק זכויות יוצרים שמקודם בימים אלו על ידי משרד המשפטים מבקש לשנות את מצב זה. לפי התיקון המוצע, "לא יעקוף אדם אמצעי הגנה טכנולוגי המגן על יצירה נעולה בלא רשותו של בעל זכות היוצרים באותה יצירה, אם בעת ביצוע הפעולה ידע או היה עליו לדעת כי הוא מבצע עקיפה כאמור וכי העקיפה תוביל להפרת זכות יוצרים”.

להגן על בעל הזכויות, במחיר זכויות הצרכן	צילום: shutterstock

עבירה על סעיף זה תיחשב להפרת זכויות יוצרים לכל דבר ועניין, ובראשם תביעה אזרחית במסגרתה ניתן לפסוק פיצויים ללא הוכחת נזק בסכום של עד 100 אלף שקל. עם זאת, התיקון מתיר לעקוף את מערכות הנז"ק על מנת לבצע שימוש מותר ביצירה או ביצוע מחקר הצפנה שאינו פוגע בזכויות היוצרים.

בעקבות פרסום התזכיר שלחו שישה מומחי משפט – פרופ' ניבה אלקין-קורן מאוניברסיטת חיפה, ד"ר מרים ביטון מבר-אילן, פרופ' מיכאל בירנהק מאוניברסיטת תל אביב, ד"ר אסף יעקב מהמרכז הבינתחומי וד"ר אורית פישמן אפורי מהמכללה למנהל – מכתב למשרד המשפטים שבמסגרתו עם מתריעים מהסכנות שביישום תיקון זה.

"מדובר בהפרה בוטה של איזון האינטרסים העדין המצוי בחוק זכות יוצרים", כותבים השישה. "מדובר במתן הגנות חדשות, רחבות ומרחיקות לכת. כל הרחבה של זכויות היוצרים מצמצמת את אפשרויות ההנאה של הציבור מיצירות”.

לדברי המומחים, בעלי זכויות היוצרים מנצלים את מערכות הנז"ק על מנת למנוע גם שימושים חוקיים וכשרים למהדרין ביצירותיהם, דוגמת עיון או השאלה. “הגנה משפטית האוסרת על עקיפה של מנגנונים טכנולוגיים שכאלה תשלול מהאזרחים זכויות פשוטות ובסיסיות שקיימות להם כיום", הם כותבים.

ומי נפגע? המשתמש הפשוט

הסייג המתיר לעקוף את מנגנוני ההגנה למטרות חוקיות לא ישרת, אומרים ששת המומחים, את ההגנה על זכויות השימוש ההוגן: “אחת הבעיות הקשות בעיצוב דיני זכויות היוצרים", כתבו, "היא מניעתה של תופעה הידועה כ'אפקט המצנן'. קיימת אי ודאות רבה בשאלה האם שימוש קונקרטי כלשהו אכן מותר. אי וודאות זו, המצטרפת לשנאת סיכון טבעית גוררת הימנעות משימוש ביצירות".

"הוספת מעטפת הגנה מעצימה את האפקט המצנן. המשתמש, פעמים רבות, איננו יודע בוודאות אם השימוש ביצירה אכן מותר, ועל כן נדרש להעריך את הסיכון הכרוך בפעולתו. על פי תיקון החוק המוצע, המשתמש יידרש להוסיף למאזן הסיכונים אף את הערכת הכדאיות שבעקיפת המנעול הטכנולוגי. מדובר בהכבדה אשר גוררת הרתעה נוספת ומשמעותית מפני שימוש מותר”.

החקיקה החדשה תנעל את המשתמשים בחוץ	צילום: shutterstock

הנפגעים הגדול ביותר, טוענים מחברי המסמך, יהיו המשתמשים נטול הידע הטכנולוגי שלא מחזיקים בכישורים הדרושים לעקוך את מערכות הנז"ק. "עיוות חברתי זה אף יתעצם כתוצאה מהחשש הצפוי של מפתחי תוכנות לעקיפת מנגנונים טכנולוגיים לא רק מלפתח תוכנות אלה אלא אף לסייע לאחרים בשימוש בהן, שכן הדבר עלול לגרור הטלת אחריות ישירה או עקיפה", הם כתבו. "הסייג הינו בבחינת עלה תאנה, אשר נועד להפיס את דעת הציבור כי אין פגיעה בזכויותיו, אולם בפועל סייג זה איננו משנה את התוצאה".

נזק לתעשיה 

עוד נטען כי ליישום התיקון צפויות להיות השלכות נרחבות שתזכיר משרד המשפטים אינו מתייחס אליהן: “תיקון החוק המוצע איננו נותן כל מענה לנזקים הרבים שייגרמו כתוצאה ממנו לתעשיות עתירות הידע, למחקר ולפיתוח, לחיי המסחר השוטפים, לתחרות החופשית במסחר, להגנת הצרכן ולהגנת הפרטיות".

"הדעת נותנת כי אין לאמץ הסדר חקיקתי אשר יוצר כשלים משפטיים ומסחריים חריפים, אשר חלקם אינם ניתנים כלל לצפייה", מסכמים המומחים. "תיקון החוק המוצע מיותר, ייגרם ממנו נזק רב לציבור ולא תצמח ממנו כל תועלת. הוודאות המשפטית, פשטות חיי המסחר ועקרון התחרות החופשית וההוגנת מחייבים לדחות את תיקון החוק המוצע”.

ממשרד המשפטים נמסר בתגובה: "מחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים הפיצה את תזכיר החוק הנדון בשל התחייבותה של מדינת ישראל להפיץ תזכיר בנושא, כלפי האיחוד האירופי ובקשר להצטרפותה של ישראל ל-OECD. התחייבות זו חלה רק על הפצת תזכיר, והמשך הליך החקיקה תלוי בהחלטת הממשלה בלבד, בהתחשב בהערות שיתקבלו מהציבור ובכפוף לבחינתן, וכן לאור האינטרסים המקומיים בשוק הישראלי."

כמו כן מוסיפים במשרד המשפטים כי: "תזכיר החוק נכתב לאחר מחקר מעמיק הן בהיבט הטכנולוגי והן בהיבט המשפט המשווה, כולל אמנות בינלאומיות הנוגעות לעניין, ולכן, מבלי להביע עמדה סופית בשלב זה, עמדת משרד המשפטים היא כי תזכיר החוק מאוזן"